#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי שהדליק נר 1) לעצמו 2) לישראל בריא 3) לישראל חולה, האם מותר ליהנות ממנו?	"1) כן, דלא חיישינן שמא ירבה להדליק נרות דנר לאחד נר למאה 2) לא דהדליק באיסור [ואסור כל הנאה שלא היה יכול לעשות בלא הנר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור), אבל מותר לשתות חמין שהרי אפי&#x27; בחשך אפשר לשתות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)] 3) כן, דמותר לכל ליהנות ממנו שהודלק בהיתר"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל הוא [ולא אחרים] שאסור ליהנות ממנו?	"כל בני ביתו, ואפי&#x27; אורחים הסמוכים על שלחנו אסורים, אבל אורחים שבאו אחר שהביא הגוי החפץ מותרים (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; שכ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ח, סי&#x27; תקט&quot;ו ס&quot;ק מ&quot;ז)"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתינוק?	"הוי כמו חולה שאין בו סכנה, ובלבד שהוא צורך הרבה (רמ&quot;א, גר&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קצץ עם הגוי דמים?	"לא מהני (רמ&quot;א) [ודלא כהקרבן נתנאל שמחפש למצוא זכות על האנשים המקילים (ביה&quot;ל ד&quot;ה בקבלנות)], וביאר המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) שקציצה מהני אם הגוי משלים אדעתיה לנפשיה אבל אם הוא עושה הפעולה בשבת כדי שישתמש בו הישראל אסור אפי&#x27; בקציצה [והב&quot;י הביא מסמ&quot;ג וספר התרומה חילוק אחר דהישראל אינו נהנה מגוף השליחות משא&quot;כ הכא נהנה מגוף הנר {ולפי&quot;ז לא יהא מותר ליהנות ממלבושים שנגמרו בשבת שהרי הוא נהנה מגוף הדבר}]"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עשה 1) איסור דרבנן 2) איסור דאורייתא שאינו מפורש בקרא, בעבור ישראל?	"1) מבואר בגמ&#x27; עירובין (מ&#x27;) דאם הביא דבר מחוץ לתחום מותר לישראל אחר, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בפירוש ראשון דה&quot;ה בכל איסורי דרבנן מותר לישראל אחר, ועוד פירש המג&quot;א דדוקא בתחומין הקילו מפני שהוא לעולם בתוך תחומו של ישראל אחר [והב&quot;י הביא שתי סברות אלו בשם הר&quot;ן], ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דבכל איסורי דרבנן מותר לישראל אחר ליהנות ממנו, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) [אבל אסור למי שהביאו בשבילו ליהנות ממנו, ואע&quot;פ שהביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שי&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;) הביא בשם החיי&quot;א דמקיל בדיעבד בישראל שהביא דבר מרשות לרשות דלא נשתנה גוף הדבר תי&#x27; השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ה) דהיינו במלאכת ישראל דהאיסור הנאה הוא משום קנס ולא קנסו אלא אם נהנה מגוף המלאכה משא&quot;כ במלאכה ע&quot;י גוי אסור ליהנות ממנו שמא יאמר לו לעשותו בשבילו ולזה אין חילוק בין נהנה מגוף הדבר או לא] 2) אם הביא דבר מחוץ לי&quot;ב מיל אין זה מפורש בתורה ומותר לאחרים ליהנות ממנו, אבל אם העביר ד&#x27; אמות ברה&quot;ר דהוא הלל&quot;מ וכן הכניס מרה&quot;ר לרה&quot;י דהוא סברא הוי כאילו כתובים בהדיא בקרא ואסור אפי&#x27; לאחרים (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הדליק נר בשמן פסולים?	אסור להשתמש לאורו כמו ישראל שהדליק נר כזה מערב שבת דיש בו חשש הטייה (ביה&quot;ל ד&quot;ה לצרכו)	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי השתדל למחוט הנר ונכבה בידו?	מותר ליהנות ממנו כשהוא חוזר ומתקנו דהוי כמו שהוא מדליק לצרכו כיון שנכבה בידו, אבל פשוט דמתחילה אסור לומר לו למחוט הנר (ביה&quot;ל ד&quot;ה לצרכו) 	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עשה בעבור ישראל חולה דבר ששייך להרבות עוד?	"אסור לישראל אחר ליהנות ממנו דחיישינן שמא ירבה בשבילו, ומבואר בגמ&#x27; דזהו דוקא במכירו"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא בכלל מכירו?	"כתב הב&quot;י דדוקא אם מכירו בפועל, ואח&quot;כ כתב הב&quot;י סברא ע&quot;פ הרוקח דכל זמן שישראל יושב אצל הגוי איכא למיחש שמא ירבה בשבילו, והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ב&#x27; מהלכים, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) כמהלך ראשון דב&quot;י דאסור דוקא במכירו ממש"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הדליק אש?	"הסמ&quot;ג וספר התרומה והמרדכי והגהות מיימוניות ס&quot;ל דהוי כדבר שאין דרכו להרבות בשבילו דהרבה יכולים להתחמם אצל האש, אבל הטור ושבלי הלקט ור&quot;ת ס&quot;ל דיש חשש שמא ירבה באש, ולהלכה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) דיש לסמוך על הדעה ראשונה להקל דזהו סתימת המחבר [והב&quot;ח ס&quot;ל דלא פליגי, דהמתירין מיירי כשהדליק האש מערב שבת בהיתר ואח&quot;כ בשבת הוסיף עצים, והאוסרים מיירי כשהדליק האש בשבת, ולא משמע כן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)]"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הסיק התנור לחמם לבית החורף?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דלכו&quot;ע הוי כמו נר דאין בו חשש שמא ירבה בשבילו ומותר לכל ליהנות ממנו כל זמן שהודלקה בהיתר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית ישראל?	"כל זמן שמותר לומר לגוי להדליק מותר אפי&#x27; בביתו של ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {ומסתימת המ&quot;ב משמע דהוא מקיל בין כשגוי הדליק לצורך עצמו בין כשהדליק לצורך חולה, ולכאורה קשה שהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ד ס&quot;ק ל&#x27;) הביא מח&#x27; אם צריך למחות על גוי שלא יעשה מלאכת עצמו בביתו של ישראל, ודוחק לומר שהמ&quot;ב קאי דוקא על הציור שהדליק בעבור חולה ישראל ולא כשהדליק לצורך עצמו, וכפשוטו המ&quot;ב כאן סותם כהא&quot;ר שחולק על הט&quot;ז, אבל יש לדחות דהכא מיירי כשהיה ניכר שהדליקו לעצמו ואז אמרינן דלכו&quot;ע א&quot;צ למחות, אכן מביה&quot;ל (ד&quot;ה לצרכו) משמע דאפי&#x27; בביתו של ישראל מותר לו לתקן נר שנכבה בידו וכפשוטו אינו ניכר בעצם שהוא לצורך עצמו, ומשמע דהוא סותם כהא&quot;ר דמותר לגוי לעשות מלאכת עצמו בביתו של ישראל אפי&#x27; כשאינו ניכר}"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שיש בו סכנה?	"מותר אפי&#x27; לישראל לעשות מלאכה בעבורו, ואפ&quot;ה מבואר בחולין (ט&quot;ו ע&quot;ב) דיש חשש שמא ירבה בשבילו ואסור לאחרים ליהנות ממנו (ב&quot;י), ובנר מותר אפי&#x27; לאחרים משום נר לאחד נר למאה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי שהדליק נר בביתו של ישראל 1) מעצמו 2) ע&quot;פ צווי ישראל, האם הישראל מחויב לצאת?	"1) הב&quot;י מאריך קצת בביאור הירושלמי דמבואר דא&quot;צ לצאת מביתו [או ממלון (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)] אבל אסור להשתמש לאורו דבר שלא היה יכול לעשות בלא נר, ויש מדת חסידות להפך פניו, אכן הרשב&quot;א ביאר הירושלמי באופן אחר והעלה דצריך להחמיר ולצאת מביתו (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) הטעם דא&quot;צ לצאת דהוי כהנאה הבאה לו לאדם בע&quot;כ וכדאמרינן בפסחים (כ&quot;ה ע&quot;ב) לא אפשר ולא קמכוין מותר 2) צריך לצאת מביתו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם רואה שהגוי רוצה להדליק הנר בעבורו, האם הוא מחויב למחות אפי&#x27; אם דעתו לצאת מהחדר?"	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א, ע&quot;פ מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דישראל צריך למחות שהגוי לא ידליק אפי&#x27; כשדעתו לצאת מהחדר בין כשהוא בביתו של ישראל בין כשהוא בביתו של גוי אבל העצים והנר של ישראל, [ואם קצץ עם הגוי ודעתו לצאת א&quot;צ למחות כשהוא בביתו של גוי והעצים של ישראל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו), וה&quot;ה דמשמע דאם הכל של גוי ואין דעתו ליהנות ממנו א&quot;צ למחות], ואם הגוי אינו שומע למחאתו צריך לגרשו מביתו מפני חילול ה&#x27; [ועי&#x27; מש&quot;כ בס&quot;ס ש&quot;ז]"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הדליק 1) בעבור אחרים 2) בעבור עצמו 3) בעבור עצמו וגם בעבור ישראל?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d91c294c4a0919ca36cf7c0524ff8ca82d7cd524.jpg"">"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנין של דירות והגוי מדליק החום בעבור כולם?	"{לכאורה לפי המג&quot;א והמ&quot;ב יהא אסור שהוא מכוין גם בעבור ישראל, ואם הגוי דר באותו בנין אין למחות ביד המקילין לסמוך על הא&quot;ר ורשב&quot;א, ואם אינו דר שם אבל יש בבנין רוב גוים יש שיטת הב&quot;י דמקיל, וכן משמע מכלכלת השבת דמקיל בספינה שרובן גוים אע&quot;פ שהגוי עובד בעבור כל אחד ואחד שלקח ticket לילך בספינה, וכן כתב המנח&quot;י (ח&quot;ג סי&#x27; ס&#x27; ס&quot;ק ז&#x27;) להחמיר, וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ה, ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ד) דמקיל וצ&quot;ב טעמו. מיהו היכא שהיה הפסק חשמל וכדומה ובאו החברה לתקן הקלקול, פשוט דזה מותר אפי&#x27; בכולו ישראל דזהו כמו שהוא עושה לצורך עצמו לתקן קלקולו, וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה לצרכו)}"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחצה ומחצה?	"אסור ליהנות ממנו, ויש ב&#x27; פשטים ברש&quot;י, א&#x27; משום דמספקא לן מהו כוונתו, ב&#x27; משום דודאי מכוין לשניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ולפי&quot;ז במקום ספק מותר, אבל למעשה יש להחמיר במקום ספק אלא אם יש עוד צירוף (ביה&quot;ל ד&quot;ה מחצה)]"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בתחילה היה רוב עכו&quot;ם ואח&quot;כ נעשה רוב ישראל?	הכל תלוי בשעת הדלקת הנר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) {ונראה דקמ&quot;ל אע&quot;פ שרגיל להשתנות לאחר זמן מ&quot;מ אמרינן דדעת הגוי הוא רק על המצב שבפניו ולא על לאחר זמן}	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הגוי המדליק בכלל החשבון דרוב גוים?	לא [כגון שהוא אינו נהנה מהנר (ביה&quot;ל ד&quot;ה שהסבו)]	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת בעל העיטור?	"הבעל העיטור ס&quot;ל דהגמ&#x27; בעירובין (ס&quot;ז ע&quot;ב) התיר גוי להביא חמין לצורך מילה מיירי דרך רה&quot;ר ולאו דוקא לצורך מילה אלא ה&quot;ה לשאר מצוה, וממילא מתיר לצוות לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בעבורו [ולא מלאכה דרבנן ע&quot;י ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)] לצורך מצות סעודת שבת [ודוקא אם אין לו אפי&#x27; נר אחד, ודוקא כשעדיין לא אכל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), אבל לא כדי שיסתכל בכוס של בהמ&quot;ז (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח), והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) משמע דכל הסעודה נחשב כסעודת מצוה, וזהו לשיטת הבעל העיטור דמקיל לכל מצוה אבל לדידן לא מקילין אלא לשבות דשבות במצוה גמורה וכמ&quot;ש המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ה ס&quot;ק ס&#x27;)], וכתב הרמ&quot;א דאין למחות ביד המקילין [דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)] אבל בודאי במקום שאינו צרוך גדול יש להחמיר, והשל&quot;ה החמיר אפי&#x27; במקום צורך גדול ורק בבין השמשות יש להקל (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), והפמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; תרנ&quot;ה ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק בגוי כלאחר יד, וממ&quot;ב (סי&#x27; שכ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;א, סי&#x27; ש&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;) משמע דיש להקל [ודוקא בשינוי הניכר (פסק&quot;ת הע&#x27; 73)], וכן יש להקל באמירה לנכרי בגרמא (פסק&quot;ת אות י&#x27;)."	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבנות ביהכ&quot;נ בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דאסור אפי&#x27; להבעל העיטור דלא התיר אלא שבות קרובה ולא שבות רחוקה, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) כתב עוד טעם להחמיר דאפשר לבנות בחול, אולם אם יש חשש שמא יתבטל הבנין ביהכ&quot;נ לגמרי אפשר דיש להקל אפי&#x27; ע&quot;י שכירות דמצוה דרבים עדיף (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי כתבו הפוסקים דיכול לסמוך על שיטת בעל העיטור?	"למנוע מכשול לרבים כגון שנפלה העירוב {כגון שצריך לקשור קשר של קיימא, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תר&quot;ל סעי&#x27; ב&#x27;} שכדאי לסמוך על העיטור במקום מצוה דרבים [וכן ראינו בבנין ביהכ&quot;נ אם א&quot;א בענין אחר] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), ומש&quot;ה התיר האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ב) לומר לגוי לכבות מזגן בביהכ&quot;נ, וכן התיר להדליק אור בביהמ&quot;ד שלומדים שם רבים, וכ&quot;כ ארחות שבת (ח&quot;ב פכ&quot;ג הע&#x27; קנ&quot;ח) בשם הגאון ר&#x27; אהרן קוטלר זצ&quot;ל {אולם, שמעתי שאמר שיאמר לגוי להדליק בשינוי}, (וע&quot;ע קובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ב)"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ביקש מגוי לילך עמו ומש&quot;ה הגוי 1) הדליק נר 2) טלטל נר, האם מותר ליהנות ממנו?	"1) לא, כיון שהעיקר הליכה הוי בעבור הישראל נמצאת שהדליק בעבור הישראל (שו&quot;ע) 2) כן, דטלטול נר אינו אסור אלא משום מוקצה ואפשר ע&quot;י ישראל בטלטול מן הצד (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) {וצ&quot;ב מאי שנא ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ד) דצריך להיות דבר הרגיל, וי&quot;ל דראינו דאפ&quot;ה אסור מחמה לצל וכמ&quot;ש המ&quot;ב בסמוך, ועל כרחך משום דזה לא מקרי טלטול כלל והוי דבר המשונה ביותר [וכן ראינו לקמן (סי&#x27; ש&quot;ו סעי&#x27; א&#x27;) דטלטול בגופו לא נחשב כטלטול ועל כן אסור להחשיך על התחום להביא בהמה קטנה שצריך להגביה אותה ואע&quot;פ שאפשר ע&quot;י טלטול בגופו, אלא ש&quot;מ דזה לא מקרי טלטול כלל], וא&quot;כ צ&quot;ל דאינו משונה כ&quot;כ מה שהוא מטלטל המוקצה מן הצד, וגם צ&quot;ל דזהו היתר מיוחד במוקצה, ועדיין צ&quot;ב} [דלא כהש&quot;ך (שמובא במג&quot;א) דס&quot;ל דאינו מותר אלא כשהוא לצורך הגוי], אבל אין להקל אלא לבני תורה דלמא אתי למיסרך (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [ובנר של שמן הקשה רע&quot;א הרי אין לו עצה ע&quot;י ישראל מצד הבערה וכיבוי וא&quot;כ יהא אסור משום מוקצה, ותרצו האחרונים דאפשר להביאו בנחת בטלטול מן הצד, ומש&quot;ה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה) דנכון להחמיר שלא יאמר לגוי להביא נר במרוצה דזה א&quot;א ע&quot;י ישראל, אבל מדינא קיי&quot;ל כרוב אחרונים (דלא כרע&quot;א) דמותר אפי&#x27; במרוצה דכלפי האיסור מבעיר וכיבוי הרי הוא פס&quot;ר דלנ&quot;ל וכלפי האיסור מוקצה אפשר כלאחר יד]"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל טלטול מן הצד?	"ממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) משמע דטלטול באחורי ידיו או באצילי ידיו הוי כמו טלטול מן הצד ולא טלטול בגופו ומותר לצורך גופו ומקומו [וע&quot;ע אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ב אות ח&#x27;], וכ&quot;כ הפמ&quot;ג לקמן (מש&quot;ז סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ח) [וע&quot;ע בגר&quot;ז (והוא מקורו של המ&quot;ב) דמבואר דהוי טלטול בגופו ומ&quot;מ סברתו ליישב למה אינו מותר מחמה לצל דר&quot;ת לשיטתו לית ליה האי סברא צ&quot;ב] {ואפי&#x27; אי אמרת דהוי טלטול מן הצד יהא מותר to flick עפר וכדומה מעל בגדו בשבת דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, ובלא&quot;ה יש ראיה מאין פולין דלית ביה איסור מוקצה}"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טלטול נר כדי להשתמש לאורו נחשב כלצורך דבר המותר או אסור?	"כאן מבואר דמקרי לצורך דבר המותר, והקשה ר&quot;י קוזלוביץ שליט&quot;א דידוע המח&#x27; בין הרא&quot;ש והר&quot;ן בקש שעל המטה דמטלטלו בגופו לישון עליו, דהרא&quot;ש ס&quot;ל דהוי לצורך דבר האסור וש&quot;מ דטלטול בגופו עדיפי טפי, והר&quot;ן ס&quot;ל דמקרי לצורך דבר המותר וטלטול בגופו הוי כמו טלטול מן הצד, והנה קיי&quot;ל כהרא&quot;ש (שו&quot;ע סי&#x27; שי&quot;א סעי&#x27; ח&#x27;) וש&quot;מ דמקרי לצורך דבר האסור, ותי&#x27; דכיון דיש בזה מח&#x27; ראשונים לעולם אזלינן לקולא, מצד אחד מותר לטלטל בגופו, ומצד שני מקרי לצורך דבר המותר [וכן ראינו דהביה&quot;ל (ס&quot;ס רס&quot;ו) רק כתב דיש להקל בטלטול בגופו אבל אינו היתר גמור דהוי מח&#x27; ראשונים] {ועוד י&quot;ל דאור מהנר אינו הנר ממש ועל כן מקרי לצורך דבר המותר, והוסיף ר&quot;מ רייז דמש&quot;ה נר נחשב כלי שמלאכתו לאיסור ולא כלי שמלאכתו להיתר דמחלקין בין האש ממש להאור היוציא מהאש, והנר הוא מיוחד להבערה על האש והאור שיוצא ממנו הוא דבר בפנ&quot;ע, וכן מבואר במג&quot;א לקמן (סי&#x27; רח&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג, ע&quot;פ מחה&quot;ש) דהאור הוי דבר בפנ&quot;ע מן הנר, וכן מצינו לקמן (סי&#x27; רע&quot;ט) דשלהבת מוקצה בשבת ולא ביו&quot;ט דאין בו השתמשות היתר בשבת}"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם משלח הגוי לבדו והוא מדליק נר?	הוי כאילו הדליק לעצמו ומותר לישראל ליהנות ממנו אח&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), וכעין זה רע&quot;א הביא משיירי כנסת הגדולה דחכם אחד שרצה ספר בחדר שאין בו נר היה מבקש משפחתו להביא לו חפץ אחר באותו חדר ואחר שהדליקה הנר היה מחפש לספרו.	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צוה לגוי להדיח כליו והוא חשך שם?	"נחשב שהגוי מדליק אור לצורך עצמו ומותר ליהנות ממנו, ומותר אפי&#x27; לסייעו בהדחת כלים, אבל לא ידיח הכלים אח&quot;כ דאז נראה כאילו הגוי הדליק הנר רק בעבור הישראל (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) [ומכאן ש&quot;מ דמותר לצוות לגוי לעשות לו דבר ואע&quot;פ שצריך לעשות מלאכה דאורייתא מן הצד ואינו נחשב כאילו הוא מצוה לו לעשות מלאכה דאורייתא, וזהו ההיתר להזמין מלצרים הדרים במקום רחוק וכמ&quot;ש למעלה] {וצ&quot;ב מהו הגדר לחומרת פמ&quot;ג דאסור אח&quot;כ ליהנות ממנו משום דמיחזי כאילו הדליקו בשבילו, ואמנם לא מצאתי חומרא זה בפמ&quot;ג אלא כשהיא מדלקת בעבור הישראל לבד אבל היכא דהיא מדלקת לעצמה משמע דלעולם מותר לו ליהנות ממנו אח&quot;כ}"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוות לגוי לטלטל מוקצה מחמה לצל?	"לא, דע&quot;י ישראל שמותר בטלטול מן הצד [כגון באחורי ידיו או באצילי ידיו] היינו דוקא לצורך גופו ומקומו אבל לא מחמה לצל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) {וצ&quot;ל דטלטול בגופו לא שמיה טלטול כלל ועל זה לא אמרינן דאפשר להגוי לעשותו, וכן ראינו לקמן (סי&#x27; ש&quot;ע סעי&#x27; ב&#x27;) דלא מהני תפיסת יד בכלי שמלאכתו לאיסור דאפשר לטלטלה לצורך גו&quot;מ ואפ&quot;ה מהני במוקצה מחמת גופו}"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמתארח במלון, האם מותר לבקש מגוי להביא לו מאכלו כשיודע שהוא ישתמש במעלית?	"כתב ארחות שבת (ח&quot;ב פכ&quot;ג הע&#x27; קי&quot;ח) דתלוי אם הוא במקום גבוה או נמוך {ונראה לפרש דאין זה דומה למלצרים והט&quot;ז דהכא גוף המלאכה הוא להביא מאכלו וא&quot;כ הוי כמו התיקון מכונית דצריך להיות דבר הרגיל (וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל סי&#x27; רמ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ד)}"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדליק הגוי נר במקום שהיה דולק שם נר אחר?	"אע&quot;פ שאסור לצוות להגוי להדליק הנר לכתחילה [ובביתו של ישראל או בנר של ישראל צריך למחות], מ&quot;מ בדיעבד מותר ליהנות ממנו דאינו אלא תוספת אור בעלמא והיה ראוי ליהנות במקום הזה אפי&#x27; בלא התוספת [ואפי&#x27; בציור דעבר וצוה לו להדליק (מ&quot;ב לעיל ס&quot;ק כ&#x27;)], ולאחר שנכבה הנר ראשון אסור ליהנות מנר שהדליק הגוי [משא&quot;כ כשהדליק הגוי את הנר לצורך עצמו מותר ליהנות ממנו אפי&#x27; כשהשלים צרכיו דהתם הדליקו בהיתר אבל הכא הדליקו באיסור (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)]"	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הוסיף עצים להמדורה 1) סתם 2) בעבור חולה?	"1) כתב הב&quot;י דתלוי במח&#x27; לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) אם יש חשש שמא ירבה בשבילו באש דלמ&quot;ד חיישינן ה&quot;נ שאסור ליהנות מהאש מיד, אבל השיג עליו הב&quot;ח דכאן לכו&quot;ע מותר ליהנות דלא חיישינן שמא ירבה בשבילו דלאחר שכלו הראשונים אסור ליהנות ממנה ולא ירבה עוד עצים (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) דיש להתיר לעת הצורך כיון דלפי הב&quot;י הוא ב&#x27; שיטות ולפי הב&quot;ח הוא מותר לכו&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז) [והט&quot;ז כתב שבשעת הדחק יש לסמוך על המתירין ליהנות אפי&#x27; לאחר שכלה העצים הראשונים, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דחה דבריו, אולם מערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) משמע דיש מקום להקל במקום צורך] 2) בודאי מותר להתחמם כנגדו ולא גזרינן שמא ירבה כיון שהגוי לא עשה האש בתחילה בשבת רק הוסיף לה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דמותר למחות בגוי?	כתב הב&quot;י דס&quot;ד דאסור להזכיר בענין הדלקה בכלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) [ומיירי בביתו של גוי ובנר של גוי אבל בביתו של ישראל או בנר של ישראל הוא מחויב למחות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז וס&quot;ק י&quot;א)]	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי אינו שומע אל מחאתו?	"אז מותר להשתמש לאורו (ב&quot;ח), ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דלא יערים בדבר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) מחמיר דסוף כל סוף הדליק בשביל ישראל."	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלאמפ שצריך לכבותה כדי להוסיף בו עוד שמן?	מצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דאם צוה הישראל לעשות הכי אסור ליהנות בו לגמרי, אבל אם הגוי עשה הכי מעצמו בעבור הישראל מותר ליהנות בו למשך כל השמן דהרי מה שחוזר ומדליקו הוי כמו שנכבה על ידו והכל הוא לצורך עצמו (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הדליק תנור חימום או מזגן בעבור ישראל באיסור?	"כתב האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ז) דאסור ליהנות ממנו דהוי כהנאה חדשה {ויש לעיין אם הוא רק משנה החום או הקרירות במקצת}, וכ&quot;כ רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;א סי&#x27; ה&#x27; אות ג&#x27;)"	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בארצות הקרות 1) אפי&#x27; לגדולים 2) רק לקטנים 3) אבל אינו קר כ&quot;כ אפי&#x27; לקטנים?"	"1) הכל חולים אצל צינה ומותר לצוות לגוי להדליק אש להתחמם [וצריך להכן הפחמים מבעוד יום דאסור לישראל לטלטל מוקצה בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)] 2) מותר להדליק לקטנים, ואח&quot;כ מותר לגדולים ליהנות ממנו [ובאמת תלוי בב&#x27; דעות בסעי&#x27; א&#x27; אם יש חשש שמא ירבה בשבילו באש], ואם הגוי כוון לקטנים וגדולים אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) 3) אסור, אבל לא ימחות ביד המקילין דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) [ויש מלמדין זכות דהם סומכים על הפוסקים (תשובת רבינו ישראל בב&quot;י) דשבות אחד מותר במקום מצטער אבל לא קיי&quot;ל כוותייהו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו)], ועכ&quot;פ יקצץ עמו קבלות לימי החורף ואז אפי&#x27; אם ידליק האש כשאינו קר כ&quot;כ א&quot;צ לצאת דהוי כאילו הדליק לעצמו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) "	סימן רעו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עכשיו אינו קר כ&quot;כ אבל במוצאי שבת יהיה קר הרבה?	צריך למחות אם עכשיו אינו בגדר חולי אצל צינה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) {ומיירי שבמוצאי שבת יכול להדליק האש ולא יהיה חולי נמי אז}	סימן רעו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן הכל חולים אצל חום?	"המנח&quot;י (ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ג) מקיל בזה ע&quot;פ תוס&#x27; ב&quot;ב (קמ&quot;ד ע&quot;ב) בשם הירושלמי דיותר יש להתפלל להינצל מחום מאשר קור, אבל דחה האור לציון (ח&quot;ב פכ&quot;ה תשובה ה&#x27;) דהיינו מפני שיכול לסבול הקור יותר מחום אבל לגבי חשש חולי זהו רק מקור ולא מחום, וכ&quot;כ האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ז אות ב&#x27;) דאין היתר לגבי חום"	סימן רעו סעיף ה		
